פילוסטראטו פאנפילו / כלת הפחם |
דמעות יהלומים מחליקות,
על לחיים שחורות,
בבית לבן,
על גבעה לבנה.
אבירה נכנס, בצעדים בטוחים,
בשריון מבהיק,
ובחיוך מסנוור.
ניגש הוא אליה,
בבית לבן,
על גבעה לבנה.
פותחת את פיה,
רק עשן יוצא,
מכתים את התקרה הלבנה,
ואת השריון המצוחצח,
בבית לבן,
על גבעה לבנה.
העולם התעוות
מדוע דיברה?
התקרה שחורה עתה,
האביר נראה כצל,
וכל הפנים אפורות,
בבית שחור,
על גבעה שחורה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|