למור,

עצוב לי קצת בזמן האחרון...

כשאני מנסה להיזכר ברגעים טובים אני מצליח.
כשאני מנסה להיזכר ברגעים קשים אני חווה אותם.
היום, אחרי קרוב לשבועיים שאני מרגיש נורא,
חבל לי על התקופה שקדמה לעכשיו, היה לי כל כך כיף,
ובאמת השתדלתי . לנסות וליצור עולם חדש ומדליק.
אז כשעצוב לי אני רוצה להתקשר ולדבר, אבל...
לא נעים לי, שמא, לא יהיה כוח בשבילי.

זוכרת שאמרתי לך, שאני מרגיש לפעמים,
מחוץ לחבר'ה? וכשאני חושב על זה, בעצם לא.
הייתי בקשר (לא קשר), נפלא איתך...
אחת מהחבר'ה. והנה אני ניצב באיזשהו שיא בחיי.
אבל שהוא הגיע בצורה קצת, מיוחדת?!

אם ניתנה לי הזדמנות מהתחלה, הייתי מעדיף להשאיר את
זה כמו שזה ואולי, לא הייתי טורח כל כך להשקיע בקשר הזה.
שלא תביני לא נכון אבל עכשיו...

עצוב לי קצת בזמן האחרון...

שאני מתיישב ומנגן עוד ועוד ועוד וממציא מנגינה ושיר, והמילים
עצובות.
הגשם בדיוק הגיע וזו התקופה הכי לשבת מחובקים מתחת לשמיכה.
ואולי הכל היה יכול להראות אחרת.
ואם הייתי מתקדם לנשקך, אולי הכל היה משתנה, מי אמר שלא היה
יוצא מזה משהו טוב.
עכשיו אני מרגיש טוב, אבל...

עצוב לי קצת בזמן האחרון...