|
בכי אילם צעקה חרישית.
לא מפלילה היא ולא היא טיפשית.
בתמימות הנפלטת לשדות ארגמן.
ולאיפה נשאתי את מכאובי הזמן?
מסתובב בחדר שיכור ערפילי.
ממראה שממול היא מחייכת לעברי.
הקור משתלט על מדי הקרועים.
בורח לבדידות האבדון שבפנים.
עם חלום לתקווה בונה אישיות.
להשפעת תרופות עובר מציאות.
באוקיינוס דמעות שוקע, כתם.
אנא קחיני לפרדסי גן עדן. |
|
|
של נעליך מעל
רגליך כי המקום
בו אתה עומד
מקודש.
סרסור אומר לשה
תמים איך
מתנהגים בבית
זונות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.