אליק אומר שיש לה עיניים ירוקות מדהימות. ובצדק.
מה שאליק לא יודע זה כמה חלק ולבן הגוף שלה. אלוהים.

אתמול טיילתי עם אליק בשוק. הוא היה באובססיה. חיפש תפוחים,
אחרי שעתיים הוא מצא את התפוחים הכי יפים בירושלים. קנה עשרה
קילוגרמים שלמים. ככשאלתי אותו אם לא הגזים, אמר שזה גם בגללה.
הוא יודע שאני מכיר אותה. הוא חושב שהוא זה שעשה בינינו את
ההכרות הראשונה. האמת היא שהכרתי אותה בעצמי שבוע קודם לכן.

זה היה באחד מאותם שבתות חמימות בירושלים, עת עשיתי את הטיול
הרגיל שלי, בו כל המחשבות מתרוצצות ומשחקות כדורגל בראשי,
מסיבה שבה כל האורחים משתתפים. המוני מחשבות סתמיות שחצו את
מוחי, עד שפגשתי בה. יושבת על המדרכה ומחייכת. עיניה אליי
כאילו חיכתה לי. אני לא יודע איך אבל עשינו דרכינו יחדיו לדירה
שלי. קומה שניה שלושה חדרים מרווחים. עמדה בכניסה הסתכלה לכל
עבר, בחנה דירתי באופן מוזר, ואז אמרה שהיא צמאה. שאלה אם יש
חלב. "כמובן!" עניתי בתרועת ניצחון, ומיהרתי לאשש את ניצחוני
הקטן בדמות שקית חלב ברת תוקף במקרר.

תוך כדי מזיגת החלב אל הכוס השקופה החדשה שקניתי בשבוע שעבר,
הבחנתי בצניחתו של הצעיף שלה אל הריצפה. מייד אחריו עשתה את
אותה הדרך חולצתה השחורה וחזייתה הלבנה. הבנתי שאני חייב
להתפשט, ואך ברגע עמדתי עירום מול אישה חלקה לבנה וצחה כל כך.
שניות כדקות, פסעתי לעברה, אז אמרה: "אז יש חלב בנצי ?"

מאז אני קונה בכל יום 2 שקיות חלב מהסוג שהיא אוהבת, ומרוקן
אותן אל כד הזכוכית שקנתה לי מתנה בחג האחרון.
את חלב תפוחיה לא טעמתי, עדיין, אבל כל הזמן מנקרת בי המחשבה,
מה אם אליק היה רואה את שרואות עיניי כל יום ? ...