"טומורו אט אילוואן?" הוא שאל וכמובן שעניתי "שור".
אז חיכיתי לו שם באילוואן, ואפילו קמתי מוקדם והתקלחתי
והתלבטתי קשות מה ללבוש. באילוואן עמדתי לי שם, בשמש החמימה,
מדיפה ריח משכר של בושם חדש ומחכה.
אז חיכיתי אפילו שנורא כאבה לי היד אחרי שנפלתי אתמול
מהאופניים, עמדתי בשקט ולא הראתי סימן לכאב. עברו חמש דקות
כבר, והשמש החמימה התחילה להרגיז, אבל עדיין חיכיתי.
תמיד אני מחכה.
אולי פעם הוא יבוא.
עברו כבר עשר דקות ובנתיים מצאתי לי כמה עלים מסכנים שנחו על
המדרכה להציק להם. ידעתי שהוא לא יבוא, אבל חיכיתי עוד חמש
דקות, ואחר-כך עוד חמש דקות ואז כבר החלטתי לחזור למכונית, אבל
לאט כי אולי הוא יבוא.
הוא לא בא, ואני יכולה להבטיח לכם, שיותר גם אני לא באה. |