ג. גייט / צייד |
מלח על זרועותיי הפצועות
גופי ייסרת בשוטים ובעקרבים
ירית קליע אל נשמתי האוהבת
ולבסוף,
סיימת בפילוח ליבי עם סכין ציידים ארוכה וחלודה.
רק אז שחררת אותי,
צייד צמא דם שכמוך.
עתה אני, כחייה פצועה, שותתת דם ומכה על חטא,
מנסה לנשום לאחר שעברת עליי,
בעודך מזמזם מזמור ציידים ישן, ושוב מניח את הרובה על כתפך
עוזב
שנינו אומללים נהייה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|