האנשים אותי שואלים לשלומי, ולא מקשיבים לתשובה,
אז למה הם שואלים אותי מההתחלה?
וכשאני זועם הם מביטים בי, מופתעים,
למה הם אינם רואים את מה שעל האדמה נימצא,
כשאני שם מולם נימצא ומיתנהג כפי שאני מיתנהג.

העולם מיסתובב לו ואבדון מבצבץ מהצפון האפור,
ואני מביט אל עבר השמים, ממתין,
והם אותי מכעיסים! בילבולים על פסיכולוגיה,
קוראים לי מטורף כשאני נורמלי מהם,
קוראים לי בשמות כשמהם אני מיתנהג שונה יותר מהרגיל,
למה אותי הם רודפים?! למה אותי הם אינם עוזבים?!

תעזבו אותי! לכו לעזאזל עם מלוא איחוליי,
אותכם איני צריך עוד אז למה אתם אינכם עוזבים אותי?
למה אותי אתם ממשיכים לירדוף?
תיתקרבו אלי שנית ובכם אתקע גרזן!
תנו לי ליחיות את חיי כפי שאני רוצה, בלי חוקיכם המגוחכים!

בונים הם הגנות לעצמם, בעזרת אמונה ודת,
לבוש והתנהגות מישתנה ובלי לעקוב אחרי דרך האבות,
מוסריות להם אין, ולי הם אומרים שאני צריך לעקוב אחרי חוקיהם,
אך חוקיהם ניבנו מרצון  להרוס, ליבנות ומכאוס שבור,
חוקיהם אינם חוקים, רק גיבוב של מילים ושטויות,
אז למה שאלך אחריהם?

תעזבו אותי! תנו לי מנוחה! לכם לא עשיתי שום דבר,
לכו לכם הישר לגיהנום מצידי! אתם סתם בני זונות צבועים!
בעודכם מסתכלים על אחרים אינכם מיסתכלים על עצמכם,
ולעולם אינכם למדים שהחיים הולכים אחרת!
למה אתם לא רואים שהחיים שלכם הם אינם שלי?!
ושלי הם אינם שלכם? תעזבו אותי לעצמי ודי!!!