מיקה קאופמן / ערפל |
מה את יכולה כבר לראות
במסך הערפל
שמכבה את דמעותייך
האש וכויותיה
מטביעים בעינייך כאב
בלבך האבוד
שאוהב ואוהב ואוהב
וגלים זכרונות
חיבוקיי פרידה
משאירים אותך
כמו ילדה בודדה בפינה
לאן את הולכת לבכות
מה את יכולה כבר לראות
מבעד לסורגיי קנאה חלודים
בערב פנייך חיוורון
כשאת רואה אותם מתחבקים
לא נשאר לך אלא ללכת
אך לאן את הולכת לבכות
עטופה במסך ערפל.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|