היא יושבת בבית ומחכה לו היא יודעת שהוא לא יגיע.
יש לו חברה מלחשים רוחות נחשיים היא יודעת שאם היא תצא לחפש
אותו היא תמצא אותו בפאב צפוף קורא את שיריו לפני עדת שיכורים
שלא מבינים את מה שהוא מבין.
אולי היא תמצא לידו אישה צעירה בשמלה אדומה צמודה המלטפת אותו
בגלוי. ואז היא תרחיק את עצמה מכל העשן, תעטוף את עצמה בסודרה
ותגרור אותו הביתה בנחישות מפוחדת. ואז הוא יכה אותה והיא שוב
תבכה כתמיד ותחזור שבורה למיטה הלחה מעצב היא תביא לו ירקות
ופרות כמצוות הרופא והוא שוב יכעס ויעיף את הירקות והפרות
מידיה והיא תסדר את שמלתה בבעתה רועדת ותשפיל את ראשה לפניו,
לפני הגבר שלה.
היא תשטוף את הרצפה בעודו כותב את שיריו וספריו ותלטף את בטנה
הגדולה באהבה לבתה הקטנה אשר שוכנת בתוכה, אשר שייכת רק לה לעת
עתה.
ואז היא תלד את בתה. ואמה תגיע לבית החולים עטופה בעדיה
ובגאוותה ואביה הנישא בקרירות מעל אלוהים. ושניהם יסתכלו
בנכדתם הראשונה הקטנה, מבעד לחלון זכוכית. האם הצעירה תגרור את
רגליה העייפות להביט בבתה היפה, הקטנה השכובה לה בינות כל
התינוקות השחורים הגדולים והיא תהרהר ותשאל את עצמה מאין האהבה
העזה והעצומה הזאת שהיא חשה כלפי ילדתה, היא תיזכר בחתונתה עם
האיש הזה, הגבר שלה, בטבעת עשויה קרטון של קופסת סיגריות
כתחליף לטבעת זהב אשר נתן לה ביום חתונתם, היא תיזכר ביופי
תארו כאשר מבטיהם נפגשו באותו בית קפה שהיא נמנעת מלעבור על
פניו, היא תראה בעיני רוחה את פיסת הנייר עם מספר הטלפון שלו
אשר נתן לה. היא תיזכר באהבתה.
למחרת היא מניקה את ביתה ונרדמת בשעה שהפה הקטן מוצץ את פטמתה,
היא תתעורר בבעתה כשהתינוקת שלה אינה אתה, היא תתרוצץ ברחבי
בית החולים בחיפוש אחריה ולבסוף היא תמצא אותה נבדקת על ידי
רופאה.
היא תקבל דף ובו רשום שמה של ילדתה, תאריך לידתה וטביעת רגליים
של שתי כפות רגליים קטנטנות. היא תהיה מאושרת.
היא תחזור הביתה לגבר שלה. היא תריב אתו והוא ינעל אותה מחוץ
לדירתם וישאיר את תינוקה אתו בדירה, היא תזעק לעזרה אך אין מי
שיעזור לה, לבסוף הוא ירשה לה להכנס.
התינוקת תגדל, ילדה יפיפייה עם עיניים כחולות צלולות ועור לבן
היא תהיה, ואחרי זה נערה, ואישה..
אישה יפה שתתחתן עם עורך דין, באולם לימון בקיבוץ ענת עם חופה
לבנה ובורקס בשר וקייטרינג ערבי שיגיש את האוכל בחיוך נחמד.
הם יעברו לגור בנווה אילן, מושב שקט ליד ירושלים ויהיו להם שני
ילדים, יואב וליאת.
היא תישאר לבד, אישה זקנה עם קמטי מרירות וראש מקריח עטוף
במטפחת ישנה ומסריחה, היא תגור בשיכון ישן באשדוד ותשב כל היום
ליד הבניין שלה בכיסא עץ ישן.
היא תהיה בודדה.
אבל עכשיו, עכשיו היא יושבת בבית ומחכה לו, לגבר שלה, לגבר
המסריח שלה שגנב לה את החיים ואת השמחה ואת הנעורים, את העבר
ואת העתיד, לאדם שסחט אותה, עד כלות.