זיגי אריאל / מחוגי הזמן |
לא נותנים לי מקום וזמן למחשבה, לתהיה.
סוגרים עלי בדקות, בשעות ואף בשניות,
לא מותירים לי מקום לנשימה, לתהיות
ולהיות.
כל יום שעובר עלי מזקין אותי
וכך עוברים להם הימים
וחולפות להן השניות
מבוזבזות עוד לפני שנוצרות
ובפי נותר טעם ההחמצה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|