א.נ
אדוני השר, לפני הכל, תרשה לי לקרוא לך פרויק'ה. ככה נוכל לדבר
בגובה העיניים. אני באמת חושב שאנשים עם שמות מהתחת יכולים
להבין אחד את השני. תאמין לי שאני מבין אותך, גם אני כועס על
ההורים שלי. כשנולדתי כבר היו מספיק שמות יפים בסביבה, אבל הם
תקעו אותי עם האדריאן הזה, כדי לעשות כבוד לסבא. לך תתחיל עם
ילדה בכיתה כשקוראים לך אדריאן רוסי. ישר היא חושבת ערס מסוכן.
הלכתי ללמוד פילוסופיה כדי לסלק את השם הזה ממני. בסוף מה אמרו
הבנות באוניברסיטה? משחק אותה אינטלקטואל עלק, הערס הזה. אבל
אתה למדת רפואה וההורים היו בטח מה זה מרוצים ונהיית אפילו
קצין בצבא, הרופא הלוחם קראו לך.
בגלל זה אני מבין את האכזבה שלך מהתפקיד. כל כך רצית להיות שר
ביטחון ובסוף תקעו אותך עם תחבורה.
בחוץ יש מלחמה, כל הערבים עלינו, אריק שרון ראש הממשלה, ופואד
שר ביטחון, אומר לצבא מה לעשות.
מה שכן, פרויק'ה (אתה לא אפי), אם כבר לקחת, אז לפחות תעשה את
המקסימום. הרי פעם אפילו רצית להיות ראש ממשלה, וראש ממשלה
מתעסק עם הכל. היית מראה לנו, שאתה יכול להיות אחלה שר תחבורה.
וכאן, עם היד על הלב, ואפילו שיש בינינו אחוות בעלי שמות
דפוקים, אני טיפה מאוכזב. כי את האמת, יוצא לי לראות ולשמוע
ממך די הרבה. פה, חמש עם אשרת קוטלר או ערב חדש עם גאולה אבן,
שם שבע וחצי עם יעל שטרנהל, אפילו שמונה בערב עם מיקי
חיימוביץ'. בקיצור, אתה מסדר לעצמך דייטים עם כל הכוסיות של
הטלוויזיה, אבל תמיד מדבר איתן על ערפאת, והחמאס, פצצות
מתקתקות, סיכולים ממוקדים, הפרדה חד צדדית.
צא מזה, פרויק'ה, צא מזה, אתה משעמם. זו לא הדרך ללב הנשים.
תשאל אותי, מיד אומר לך. אנחנו, שיש לנו שמות כאלה דפוקים,
למדנו מהחיים, שבחיים לא נשכיב בחורות אם לא נהיה שונים
ומיוחדים. אתה מדבר איתן על האינתיפאדה ועל מוחמד דחלאן, אבל
את זה הן שומעות מכולם. תראה איזו תחרות יש לך? אריק בא אליהן,
ופואד (תסכים איתי, שאם היו קוראים לך בשם של תותח על כמו
פואד, הראיון היה נגמר בסערה, שלך תדע לאן היא היתה מובילה).
אתה יודע מה? אפילו אם היית שמעון פרס, הייתי יכול להבין, כי
פרס הוא ליגה משל עצמו. נכון, גם הוא מדבר כל היום ערפאת, אבל
בסטייל. מספר לתחקירניות ולמאפרות על הספרים שמונחים על יצועו,
מקריא להן שירים. יש לו אפילו חזון של מזרח תיכון חדש, והוא לא
מתייאש.
אבל אתה, כולך אפרים הולך לצבא. נכון, היית תת אלוף, אבל
לפוליטיקה הישראלית זו ממש לא חוכמה. כולם מסביבך אלופים
ורמטכ"לים לשעבר. אז פרויק'ה קח עצה מסמ"ר אדריאן רוסי
5553030: יש לך נושאי שיחה ואתה לא משתמש בהם. דבר איתן על
התאונות - זה שלך. תהיה מיוחד. תראה,  אנחנו מסיימים את השנה
שלך עם החמרה במצב, יותר מ-550 הרוגים בתאונות דרכים. באותה
תקופה נהרגו פחות מ-220 באינתיפאדה. נכון, אני מתחשבן, אני
קטנוני, אומרים לי את זה בבית כל הזמן. אבל פרויק'ה, תודה שאין
מה להשוות. יש לך ים של הרוגים ואתה לא עושה איתם שום דבר. אתה
אפילו לא מדבר עליהם. אז ככה, חשבתי על העניין והגעתי למסקנה
שיש שתי אפשרויות:
1. יכול להיות שאתה לא ממש מבין בתחום. זאת אומרת, אתה משתדל,
אבל כל השנים בצבא ובביטחון טחנו לך את השכל. הגעת למשרד, מוקף
פקידים שכבר מזמן היו צריכים לחטוף בעיטה בראש ולעוף משם, אבל
אתה לא יכול לעשות כלום, כי יש להם קביעות וועד וכאלה. אז מצד
אחד, אתה לא מבין כלום, ומצד שני הם לא מבינים כלום, אני מסכים
- בעיה.
2.לא ממש בזין שלך להתעסק עם התחום. שמת סגן שר, אמרת לו שהוא
ממונה על התאונות וסגרת עניין. קיבלת וולוו (70S אמנם, אבל
ה-80S בדרך. דווקא אוטו לא רע), הרבה אפשרויות למינויים
פוליטיים, ורצת להתראיין על האינתיפאדה.
בינינו, פרויק'ה, אני חושד שהאפשרות השנייה היא הנכונה, והדבר
האחרון שמעניין אותך זה להתעסק עם תאונות, מכוניות ואופנועים.
אבל מה? רק בגלל שאני מבין מאיפה הכל בא, אעשה לך מערוף ואעזור
לך להבין דברים. תאמין לי פרויק'ה, אם היית תופס אותי ביום
אחר, וכמו שהמצב בתחום שהופקדת עליו נראה, הייתי פותח עליך כזה
פה, שהיית רץ לבקש מקלט מדיני במערות של הטאליבן.
אבל החלטתי להיות מנומס ולעזור לך. לכן, אחבר לך פנקס כיס קצר
לשר התחבורה. תגזור את הקטע הזה, שים אותו בפק"ל כיסים, וכל
פעם שאתה רואה מנורה של טלוויזיה, מיקרופון של רדיו, או טייפ
הקלטה של עיתון, תקריא את מה שכתוב. עכשיו, כל מה שנותר לך זה
להפיץ את ההוראות האלה בין כל הגורמים השונים, לוודא שהם עושים
הכל, וזהו. יצאת ענק. פואד לא יידע איפה לקבור את עצמו.

הנה זה בא: תזכור, פרויק'ה, אל תאשים את ה"גורם האנושי". הגורם
האנושי זה אתה. אתה אחראי להתנהגות של הנהגים, כי אתה מלמד
אותם נהיגה, אתה מעביר להם קורסים, אתה נותן להם חינוך רע.
עדיין לא מבין על מה אני מדבר? קפוץ לאחד מהמגרשים, שבהם
מלמדים רכיבה על האופנועים (כן, אופנועים, אלה שהורגים את
עצמם). תראה איך מלמדים אותם שם לקבל רשיון, אבל אין להם מושג
מה עושים עם כלי רכב דו גלגלי. מחפש דוגמא? בבקשה - תלמידי
נהיגה באנגליה (שם באמת לומדים לנהוג ולרכוב, ולא רק לקבל
רשיון) יצטרכו בקרוב גם לעמוד במבחן שבודק את יכולת הזיהוי של
אופנועים בכביש. כן, ממש ככה. שם עדיין חושבים שלחיים של
רוכבים יש ערך.

משפט לטלוויזיה: הנהגים לא אשמים.

פרויק'ה, תסיט את הווילון שמסתיר לך את הנוף במושב האחורי
בוולוו. תראה על איזה כבישים אתה נוסע. סע פעם אחת לכנסת דרך
בית שמש, תראה את כל פסי הזפת שמרוחים שם, פסי זפת שמתחממים
כשחם וגורמים לאופנועים להחליק. בכלל תעבור בכבישים המפותלים,
אלה שיש בהם הרבה תאונות. תראה את הבורות, הגלים והסדקים,
תבחין בטינופת במצטברת עליהם, מהשילוט המבלבל. וגם אחרי
שסוללים, הם ממשיכים להיות עקומים. עכשיו חורף? שים לב, המים
לא מתנקזים והכבישים הופכים לאגמים. באחת מהנסיעות שלך לחו"ל
(ואתה הרי סגן אלוף הממשלה בנסיעות לחו"ל) תראה איך עובדים שם.
וגשם לא חסר להם.

משפט לטלוויזיה: צריך לסדר את הכבישים.

אתה גם אחראי על משטרת התנועה, לא על קופת האוצר (כי אז היו
קוראים לך סטיב). תתחיל לדאוג שהמשטרה תעשה את התפקיד שלה. שלא
תחפש רוכבים ונהגים מהירים בכבישים ישרים, אלא תאכוף את הדברים
החשובים באמת: תעמוד בנקודות מסוכנות, תעצור נהגים שמדברים
בפלאפון, או לא חוגרים את הילדים מאחור, תדאג להזהיר מפני
מפגעים.

משפט לטלוויזיה: המשטרה צריכה להתרכז באכיפה מושכלת (תודה שזה
נשמע פגז).

זה נשמע לך כמו משהו די שולי, אבל כבר שנים כל עניין הספורט
המוטורי עובר מיד ליד. נכון, אתה לא החמור הכי גדול בסביבה
הזאת, יש את מתן וילנאי, שר התרבות(?) והספורט(?).
אבל פרויק'ה, בלי ספורט מוטורי אין חינוך לנהיגה ורכיבה נכונה.
בלי ספורט מוטורי, אופנועים ומכוניות, מוציאים את האנרגיות
שלהם בכבישים ציבוריים. בלי ספורט מוטורי הפכת מאות רוכבים על
אופנועי מוטוקרוס לפושעים.

משפט לטלוויזיה: הוצאתי צווים שיאפשרו קיום תחרויות ספורט
מוטורי מהיום.

בזמנו הבטחת שתדאג לעזור לרוכבים בעניין ביטוח החובה. הבנת שיד
אחת מעודדת תחבורה דו גלגלית, ויד שנייה מדכאה אותה. פרויק'ה,
אנשים רוכבים בלי ביטוח כי אין להם כסף, אנשים יורדים
מאופנועים וקטנועים וקונים מכוניות ישנות ולא בטוחות. יותר
צפיפות, יותר לחץ, יותר תאונות. תבדוק מה המצב בעולם, אנשים לא
משלמים כאלה סכומים, תבדוק. הרוכבים לא אשמים בתאונות. אתה לא
מלמד אותם, או את הנהגים לשמור עליהם. חייהם שווים כקליפת השום
בכבישים, פרויק'ה, זה בידיים שלך, למה אתה לא עושה כלום?

משפט לטלוויזיה: קוראים לי אפרים סנה, עד היום מעלתי בתפקידי
ובשליחותי הציבורית. לא ייחסתי את החשיבות הנכונה לפגיעה בחיי
אדם. ממחר הכול יהיה שונה.

בכבוד רב אדריאן רוסי.