נכנסת אל חיי כמו מתוך חלום
פנים עדינות, עיניים כחולות כמו ים
חיוך מתוק מדבש.
לחשת מילים רכות - ואני לא ידעתי!
באת אליי ועוררת בי את החשק
הנסתר והחבוי כל כך.
תשוקה שהיתה עמוק בפנים
שנים ארוכות של סוד מתוק
שהיה שלי, ועכשיו הוא של שנינו
פיסה מליבי גלוייה בפניך - ואני לא הרגשתי!
ומתחת לשמש בהירה, תינינו אהבים.
וסיפורים הפכו למשפטים,
שהפכו למילים, שהתקצרו להברות,
ונעלמו לתוך האופק.
ובחושך, כשאני לבדי במיטה, אני חושבת
כמה ארוכה היא יד הגורל
שהראתה לי את הדרך אליך,
דרך האבנים הזהובות
רבת מהמורות ובורות.
וחשבתי שהבנתי,
אבל עכשיו, אחריך נותר רק השקט. |
