כמו צנחן מול פתח הדלת
שנאחז בדלת לא מוכן לשחרר
נתקע ברגע בו הפחד גועה
רגע הבחירה

אם יקפוץ דרך הפחד
יזכה בחוויה משכרת
מן התעלות שכזו
שחרור טוטאלי
הוא יצחק צחוק מטורף
משוחרר מכל מה שהוא מכיר
אפילו מהאדמה שהיתה שם תמיד

יחגוג את הלבד
והיקום במלוא הוקרה
ילטף את פניו במשב רוח נעימה
ירגש את עיניו בנוף שלעולם לא ראה
ימלא את אוזניו בשקט...
שקט שיחדור לליבו
שימלא את הוויתו...

אך הוא עדיין ברגע הבחירה
ממאן לשחרר את הדלת
הוא מחליט לוותר
לפחות הפעם הוא אומר לעצמו
ובמילא צניחה היא דבר לא בטוח
ואולי זה בגלל המטוס או המצנח