כרכרת האפריון עומדת במקומה.
רתומה לסוסי רוחות ושדים.
אני נכנסת פנימה בצעדים מהוססים,
ומתיישבת על ערימת הכרים הרכים.
אוחזת בלאוטה בשתי ידי,
מעבירה אצבעותי על מיתרי הרגש.
בוחנת את הקיצוניות שלהם
את אורכם ורוחבם.
בחרתי לנגן לחנים מרחפים מעל מקצבים משתנים.
כשמיתר אחד נמתח והשני רופף.
ישבתי מסתכלת בנוף המשתנה,
נסחבת על ידי רוחות ושדים.
וכך התחלתי לנגן על השפיות |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.