טיולים ומסעות שטיילתי בילדותי
http://web.beitberl.ac.il/%7Eamnon.till/lme.htm
Email: amnont@walla.co.il

Homepage (Hebrew): http://www.stage.co.il/Authors/AmnonTill
Homepage
http://mywebpage.netscape.com/amnontl/homepage.htm
Picture
http://mywebpage.netscape.com/amnontl/instant/aboutme.html

=========================================
הקדמה

מ1966 התחלתי לטייל בעולם, וראיתי את אירופה, ארה"ב, האיים
הפסיפים, אוסטרליה, ניו זילנד, המזרח הרחוק, אירן שלפני נפילת
השח הפרסי, והאי טנריף, הנמצא ליד חופי צפון אפריקה, ושיך
לספרד.

הנסיעות שלי בעולם לא התרחשו בחלל ריק. במשך שנים רבות טיילו
הורי ואחי הגדול עד שהתחלתי לטייל בעצמי. תחילה אם כן אעסוק
בטיולים של הורי ואחי הגדול ואח"כ בטיולים שלי.
======================================  
טיולי ההורים

אבי, יעקב, נולד בברלין ב23.2.1906 לאביו שמואל ואימו לואיזה.
שם משפחתם היה טיכאואר, ובארץ (מכיוון שלאנשים היה קשה להשמיע
שם זה) הוא שונה לטיל (כנראה על שם הגיבור הלאומי של פלנדריה,
טיל אולנשפיגל). שם אחותו הוא יהודית, והיא חיה עד היום בבית
אבות ברמת השרון.

אבי היה ציוני מילדותו, ובשעה שילדים יהודיים אחרים למדו להיות
רופאים או עורכי דין הוא החליט שפלשתינה זקוקה למקצוע "מעשי"
ולכן למד מסגרות. בגרמניה לומדים הן בבית ספר מקצועי וכן
לומדים כשוליה אצל בעל מקצוע. אבי היה חוזר עייף ומלוכלך,
מעסקי המסגרות לביתו. דודתי סיפרה לי,  שהוא היה משתמש בכניסה
האחורית לבית, שהייתה מיועדת למשרתים, ולא בכניסה הראשית.

בשנות העשרים עלו אבי ואחותו יהודית לארץ, ואילו סבא שמואל
וסבתא לואיזה נשארו בגרמניה. בשנות השלושים, בקרו אבי ואמי את
סבא וסבתא בגרמניה. בשנות השלושים המאוחרות נסע אבי והביא את
סבא וסבתא לארץ והם התיישבו בקרית מטלון. יתר המשפחה הגדולה
שהייתה לנו בגרמניה, לא רצו לבוא ל"אסיה הפראית", נשארו
בגרמניה ונרצחו בשואה.  

אימי, בתיה, נולדה בחברון ב17.10.1913 למשפחת סלונים שהגיע
לחברון במאה ה19. אמי ומשפחתה הקרובה  נשארו בחברון עד1926.
לאחר מכן היא עברה לירושלים ומשם לתל אביב. ב1929  ארע הטבח של
יהודי חברון וחלק מהנרצחים היו מבני משפחת סלונים.

לאבי הייתה חנות לזרעים ולצורכי חקלאות בכיכר המושבות בת"א
(דרך פ"ת מספר 1, ביציאה האמצעית מתחת לאדמה, כיום ישנה שם
חנות לתכשיטים אורגד). כמו כן הייתה לו משתלה ברחוב החשמל, ליד
ככר המושבות. בסוף שנות החמישים עד שנת 1967, החנות הפכה לאחת
החנויות הראשונות בארץ לממכר חיות מחמד: תוכים גמדיים, דגי נוי
וכדומה.

אבי התחתן עם אמי באמצע שנות השלושים. הוא אהב לעבוד קשה, אבל
הייתה להם מסורת, שכל קיץ, בד"כ, הם היו נוסעים לאירופה. תחילה
הם אהבו לפוש במעיינות המרפא של מרינבד בצ'כוסלובקיה, ואח"כ
נפשו בפריז, באנגליה ובמקומות שונים באירופה.

בתור ילדים מגיל 6, אחי הקטן דורון ואני היינו נמצאים בקייטנות
של ולטר פרנקל (הספורטאי היהודי אוסטרי שזכה במדליות בריצה
באחת האולימפיאדות) במקומות שונים  ואח"כ בהדסים. כמו כן מגיל
10 היינו בקייטנות של הדסה תאומים בכפר שמריהו במשך מספר שנים.
אחי הגדול, יורם ז"ל (שנולד ב1936), היה שומר על החנות, ואנו
היינו מקבלים מתנות שונות מחו"ל כאשר חזרו ההורים.

היו להם גם אלבומים שונים שהם צלמו בזמן הטיולים, ואני הייתי
יושב שעות עם אלבומים אלו (כמו שעושה היום בתי עם אלבומי),
מסתכל בהם ומנסה להבין כיצד חיים במקומות שונים בעולם. אחת
התמונות שאני זוכר עד היום, היא תמונת רקדניות הצרפתיות
במועדון מולין רוז', כשהן מרימות את רגליהן בריקוד ה"קן-קן"
הצרפתי.
=======================================
טיולים בארץ עם ההורים

משנות החמישים הייתה לנו מכונית הילמן מינקס, שאתה נסענו לבקר
במקומות רבים בארץ. תחילה נסענו פעמים רבות לבקר את סבא שמואל
וסבתא לואיזה בקרית מטלון. היינו מטיילים שם בחורשה ומוצאים
צבים ונהנים מהמעיין שהיה שם.

אחרי מות סבי שמואל היינו באים לבקר את סבתא לואיזה ברמת חן
בבית אבות לאנשי גרמניה. סבתא לואיזה חייתה עד גיל מבוגר מאד.
בביקורינו הייתה מוציאה את אלבומי התמונות שלה ומראה לנו כיצד
נראתה גרמניה באותם ימים וכיצד נראו בני משפחתה ומגוריהם. היא
הייתה מלאת חיים, שמחה ופעילות גם בגיל מבוגר.

היינו מבקרים גם בביתו של סבא שמואל סלונים מצד אימי. הוא היה
גר ברח' החשמל בת"א ליד תחנת הרכבת והמשטרה. מכיוון שהוא
התאלמן, בתקופה מסוימת גר אצלו נכדו אורי סלונים ובתקופה אחרת,
אחותו של אורי, נעמי.

כמו כן לאבי, שהיה בעל משתלה, היו קשרי עסקים עם אנשים שונים
בארץ, ואנו היינו נוסעים אתו לבקר במקומות שונים, כמו במשתלה
של משפחת שחור (לימים פגשתי את בתם שושנה בנסיבות אחרות
אוניברסיטת ת"א). בשלב מסוים, כאשר החנות הפכה לחנות לבעלי
חיים, נהיינו שותפים בסירת זכוכית באילת, וגם יצאנו דגי ים סוף
לגני חיות באירופה, באריזות פלסטיות עם חמצן.

לשם כך נסענו מספר פעמים בשנות החמישים לאילת, שבכל כולה היה
מוזיאון ימי, מספר צריפים ונמל. בנסיעה לאילת הייתה אז כ14
שעות. היינו יוצאים ב6 בבוקר ומגיעים בשעות הערב המאוחרות
לאילת. נסענו דרך הכביש הישן של מצפה רמון והערבה. כאשר הגענו
לאילת התרחצנו שם בים סוף ונשרטנו מקיפודי הים שהיו שם במים.

משום מה, בנסיעות שלנו בערבה, תמיד היה נלווה אלינו טרמפיסט
בשם נוח, איש חיל המדע של אז, ועד היום אני זכר את הסיפורים
שלו. הכרנו אז, גם את אורי דן, שהיה כתב צבאי במלחמת סיני
ושמענו את סיפוריו על המלחמה, וגם את אביו, שכנראה היה בעל
משתלה.  

כאשר אחי הגדול יורם ז"ל הגיע לצבא נסענו פעמים רבות לבקר אותו
ולהביא לו אוכל למחנות בו הוא שהה. אח"כ היה אחי בקבוץ בעמק
יזרעאל, כהכנה ללימודי חקלאות ונסענו לבקר אותו בקיבוץ. אח"כ
למד אחי בירושלים, בפקולטה למשפטים וביקרנו אותו בירושלים.

הוא גר אז עם סטודנט דרוזי, בשם כמאל חייר, שלימים הפך להיות
שופט השלום הדרוזי הראשון בישראל. כמאל, גר בכפר אבו סנאן
שבצפון, על כביש עכו צפת, ואנו נסענו מספר פעמים לבקר את כמאל
ובני משפחת חייר באבו סנאן. הם עשו לנו חפלה גדולה, ובמיוחד
נהנינו מהלבנה עם שמן הזית שהכינו לנו.

אני זוכר שפעם נסענו לבקר במכון וייצמן ופעם לאבי היה חבר
בקנטרי קלאב של סביון ובאנו לבקר אותו שם. הטיולים עם ההורים
נפסקו
ב24.9.59 שבו אבי נפטר, ואז הייתי בגיל 14. מכיוון שהייתי
בתנועת הנוער הצופים, המשכתי לטייל אתם בכל רחבי ישראל.
========================================  
טיולי האח הגדול יורם ז"ל

אחי הגדול, למד בגימנסיה העברית הרצליה, שהייתה במקום בו נמצא
כלבו שלום. בגיל 17 הם נסעו מטעם הגימנסיה לאיטליה וצרפת
באוניה, בילו שם כשבועיים וחזרו.

מאז הוא נסע עשרות פעמים לחו"ל. חלק מהנסיעות מומנו על ידי
ההורים, מכיוון שהוא ניהל את החנות בקיץ בזמן שהם היו בחו"ל.
תקופה מסוימת למד אחי באוקספורד או קיימבריג' באנגליה לתואר
שני במשפטים. אחי נסע מספר נסיעות עם אשתו לצרפת, ולמקומות
שונים בעולם ונסיעה אחת הם נסעו לסין.
=======================================
הכנות לנסיעה הראשונה שלי לאירופה

מגיל די צעיר אחי הקטן ואני עבדנו, כל אחד לחוד בחנות שהייתה
לנו בכיכר המושבות. הרווחנו אז כל אחד 2.5 לירות לשעת עבודה
ליד הקופה של החנות. היה לנו אז חשבון חיסכון בבנק המזרחי שהיה
בסוף שדרות חן בת"א, וכל פעם הוספנו קצת כסף לחשבון זה.

שנים רבות הייתי יושב בחוף גורדון בת"א, מסתכל על האופק ותמה
על הארצות שמעבר לים. עם השנים הצטבר בחשבוני סכום כסף בו
יכולתי להרשות לעצמי לנסוע לחו"ל.  
=========================================

הבלוג שלי בתפוז
http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=amnontill

הבלוג שלי בקפה דמרקר
http://cafe.themarker.com/view.php?u=162968

=========================================