זוכר איך תמיד חיכיתי לאחת
זאת שלזכות בה זו מתנה
זאת שכשתחבק אותי, אבכה מאושר
כשתביט אל תוך עיני, העולם יהפוך ורוד
כשתחזיק את ידי, אהיה הכי חזק
כשתאמין בי, אהיה הכי חכם
ובחיפוש אחריה, ליבי נפצע ודימם

אז, אני חושב שהיא כבר כאן
(אם היא עדיין לא הלכה)
יש רק בעיה אחת שלא לקחתי בחשבון
בכל החיפוש, הפציעות וההמתנה
ליבי, ליבי שלי כנראה גווע

היא מושיטה לי את היד
ואני כאימפוטנט רגשית
מביט בה בחוסר אונים
אומר ללב לזוז (לעברה)
אך בלב ישנה דממה

מבוהל, אני מביט בחור הפעור
בריק שנשאר במקום ליבי
הזמן הולך ונגמר
יודע שעוד מעט היא תרים ידיים ותלך

מציע לה מילות סרק
מגיש לה מתנות מפלסטיק
והיא מביטה בעיניים מאוכזבות
מחכה לדבר האמיתי