כל בוקר כשאבי קם, הוא מתרחץ, אוכל ארוחת בוקר, ומשחק עם כלבו
קילצ'ה את המשחק האהוב על שניהם. אבי קרא לו: "תביא את
העיתון". וקילצ'ה היה לוקח את העיתון מדלת השכן ומעביר לדלת של
השכן השני. לאחר מכן אבי היה משחק במחשב פיפ"א 99 ולוקח אליפות
עם קבוצתו האהודה "הפועל קריית משה". כשסיים, הוא היה מזמין
פיצה לשכנים ודואג שיהיה הרבה אנשובי.

אבל יום אחד, התעורר אבי לקולו המטרטר של השעון המעורר, הוא
התיישב במיטה והתמתח. לפתע, שמע קולות כרסום. משהו היה מוזר,
ופתאום הוא הבין. בכלל לא היה לו שעון מעורר. אבל לעומת זאת
הוא תמיד התמתח בבוקר. אז הוא החליט להתעלם מהשעון ולהמשיך
בשגרת יומו.

כך החל הבוקר של היום המוזר ביותר בחייו השגרתיים של אבי.
לאחר ההתמתחות הוא קם להתרחץ, ואכל ארוחת בוקר עתירת שומן
שכללה: נקניק מאתמול, מרק סלק כאשר במקום מים שם בו שמן,
ופריכית אורז כדי לא להשמין.

הוא סיים את ארוחתו ואז פתאום הוא הבין מה חסר לו כל כך.
קילצ'ה, כלבו האהוב לא הראה שום סימן קיום. אבי לבש את האדרת
היפה ביותר שלו, פתח את דלת ביתו ויצא אל חדר המדרגות האפוף
חשכה. כשהתרגלו עיניו לחשכה, הוא הבין חצי מהדברים המוזרים
שקרו היום.הוא ראה בפינה את קילצ'ה זרוק. כן, זו הייתה המילה
המתאימה - זרוק. ו-3 פילים שכרסמו את שרידי גופתו. זה היה מחזה
מאוד מוזר לראות 3 פילים, 3 זנבות, 6 אוזניים גדולות ו-3 חדקים
מתנופפים לכל עבר בחדר המדרגות הצר.

השעון כבר לא עניין אותו. הוא הבין שהוא מיאו.