מנסה להירדם,לעצום את העיניים
ולא רק בחוץ הגשם ניטח
הוא גם אצלך בפנים,יורד על הלחיים
וגם שמיכה ענקית על הגוף הדואב
לא מצליחה לכסות על שנים של כאב
את הצלקות שנישארו על הלב
עוד לא טעמת,ומזמן לא חייכת
בשום דבר עדיין לא נגעת,
ובשאלה שבלב דוקרת "למה בכלל נישארת?"
נימאס כבר מלחפש פיתרונות
לא יודעת כלום ונחבטת בקירות
לא נישאר דבר חוץ משאלות
ולאן האהבה שהייתה לך נעלמה
כמו השנים שחלפו,בחיים התמוססה
ומה יש כבר לומר
שהכל כבר נאמר
כשהטעם שנישאר בפה כל כך מר
כשמה שחשבת שיישאר לנצח,כנראה וניגמר.
לא נירדמת עוצמת עיניים
ובחוץ קר והגשם ניטח
קר אצלך בפנים,והוא יורד על הלחיים
השמיכה הענקית שעל הגוף הדואב
לא מכסה על שנים של כאב
ומקווה שהן יחלימו מהר,הצלקות שבלב.
(מוקדש לשנשון) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.