והנה מתגנב לו עוד חורף,
והטיפות נוטפות לי על העורף
שמיים אפורים,שפתיים אדומות נוטפות לחות
אני שנולדתי ואני יודע שאמות
העולם נשטף בגשם ואיתו הרכות.

וחשבתי שעם הסתיו שכבר הלך
כל מה שרע וכואב לי יברח
אבל הקור הזה רק מגביר
את כל מה שאני כל כך מכיר
שוב לאט לאט נערם לו הקיר

כל כך רציתי שזה יעבור
וכל כך רצה הדימיון
שהיום אני זה שיחייך ראשון
חשבתי שאהבה עוזרת
אבל הלב שכואב אומר אחרת.

והנה מיתגנב לו עוד חורף,
והטיפות נוטפות לי על העורף
שמיים אפורים,שפתיים אדומות נוטפות לחות
אני יודע שנולדתי ואני יודע שאמות
והעולם נישטף לו בגשם,ואיתו גם הרכות.