|
הגוף שלך הוא לא שלך, הוא רק
הולך ומתרוקן-לו מכאב
מפחד ומיכולת לתקן בו.
הגוף שלך נושא עיניים עצומות
אל נפשך המעונה מצטופפים
השניים בפינה
והכאב נוזל לאור הטחב, רק
רטיבות וקור ופחד.
עוד תשאלי מה אז ידעת
ומהיכן הכוח עוד
לשחק, ללמוד, לשמוח.
ואת תדעי עמוק שסביב
לבור הטחב, צמחו פרחים
יפים הרבה, בפחד.
ואת יודעת שהגשם כבר
שטף עם הדמעות הדם וכל
מה שעבר מאז -
את המחשבה הזו שאת אינך
אלא נגיעות שלו
וכבר התרחקו ממך
המילים שלו והתחושות שלך יודעות
לכתוב לך מהיד
הזמן ריכך את מכאובי תבל
האדמה החרוכה פקחה עיניה
לעומקי הקרקעית
ואור אחד בתוך האור הזה
הצליח לפלח
נר זיכרון לילדה
שלא היית |
|
|
הם משקרים!
- מה אתה צוחק
עלינו?
לא,באמת שלא! הם
משקרים,זה לא
נכון, זה לא
אמיתי, אני נשבע
לכם!
- שב בשקט כבר,
ותפסיק להמציא
דברים..
אבל...
-בלי אבל!
נו באמת,לא צריך
אל תאמינו...
אבל כשזה יקרה
אל תבואו אלי
בבכי
-טוב, עכשיו
תיהיה בשקט...
אוקיי?!
כן... כן...
-או או
מה קרה?
-הממממ... תשמע
מה אמרת בקשר
מקודם...?
בוםםםםםם
מישהו שיושב
בשקט |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.