אנ'לא יודע מה לעשות
הדמעות מתבוללות עם הרגשות
רגשות מעורבים על החיים ואהבה
על יאוש, אושר, עצב ותקווה.

שוכב במיטה וחושב על אהובה
שיתכן, ואולי, שהיא כבר עזבה
אולי פיספסתי את ההזדמנות
אולי היא ממני הלכה, זאת לא אדע.

חושב על אחת אחרת,
ואיזה חבר המציא לי "שיטה",
שווה לי להיפגש,
רק בשביל להכניס אותה למיטה?

כבר לא יודע מה לעשות,
ההורים אומרים ת'תחת לכסות
החברים לך תעשה ביד
ואיזו אחת, שלא מזמן פגשתי
מציעה לי לבוא איתה, יהיה נחמד.

כבר שתיים לפנות בוקר
למילים אין שום משמעות
אני יושב וכותב שיר של אוהב
על אהבה שאף פעם לא התקיימה.

ולך תדע ההיתה זו אהבה,
או שמה סתם תקווה,
להיפרד מהבדידות, מהחמלה העצמית,
מההרגשה העצבנית,
המילים שמטרידות,
המנגינות שמתנגנות,
החרוזים שעולזים,
ואולי אני, כתמיד, סתם מגזים?

שוכב במיטה וחושב על אחת שהייתה,
שרצתה איתי לשכב,
ואילו אני לא רציתי, כנראה שלא הייתי מאוהב,
בטוח שלה זה כאב.
המחשבה עודנה הולמת בראשי,
מסיתה את מחשבותיי למקומות שונים,
לאו דוקא אסורים, או לא מקובלים.

אנ'לא יודע מה לעשות,
אולי ת'תחת לכסות
מה שבטוח הוא שאני עוד שוכב וחושב,
אך בעיקר מצטער, על חוסר האהבה, שבלב.