מתוך שפל המדרגה
זעקו עינייך הדומעות
להיאסף אל בורא העולם-
כאילמת.

אך שערי השמיים היו נעולים.

מפיך אין יוצא ואין בא
גוף עם נשמה
שותקת
בתפילתך מתכנסת
ומחרישה.

אגלי טל זולגים  מעינייך
עדייך עד כמה רצית
להיפטר מייסורייך.

ואני הנמצאת בתווך-אך מהצד
מנסה נואשות להושיט יד
קטונתי
קטונתי לגאול אותך מייסורייך
קטונתי לגאול אותך ממכאובייך

אל ארץ לא נודעת
מתוך שפל המדרגה
לאיטך עולה ומטפסת
נשמתך-
על כנפי השכינה.

נפתחו לכבודך שערי השמיים.