עדינה-וי ויינברג / רוח קדים |
יבלות כיסו רגלים,
התר מעלי כל הכבלים
אמצא לעצמי ערדליים.
שבעתי לפסוע בשדות הקוצים
אובך כיסה עיניים,
הלכתי אחריך כרוח קדים
אתאים לעצמי משקפים.
שבעתי לפסוע בשדות הקוצים
להיות כנר לרגליך,
אני כבר ויתרתי על הרדופים
לא אפסע עוד אחריך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|