עדינה-וי ויינברג / אתה |
בימי חושך וקור,
לווית אותי
כאלומת אור,
עמדת שם
בהביטי אל הקשת
כשידעת
כי אסור אלי עוד לגשת.
כן אתה!
שידעת לעמוד מהצד
להושיט אלי יד,
ללוות אותי במבט
אליך!
אפסע צעד צעד.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|