|
טיפת גשם אחת עגלגלה
מעוררת בי שוב חלחלה
מזכירה לי שבעינייך דמעות
הזולגות כל כך הרבה שעות
טיפת גשם שקופה וזכה
יודע כי לי את לא מחכה
טיפה אחת באור זוהר
מתי שהוא תהי עם אחר
טיפה אחת לאיטה ניגרת
יודעת שאהיה עם אחרת
טיפה אחת הנוצצת באור
ובגבי צמרמורת של קור
כי אין בכוחי שוב לחזור
ולנו דבר כבר לא יעזור
לשנינו זה כל כך עצוב
יחדיו היינו לזמן קצוב
|
|
|
אני דווקא
מאמינה באלוהים,
אני גם מאמינה
שהוא אישה, אבל
איזו מן אישה
קוראת לעצמה
בועז רימר?!
זאטוטה
פסיכודלית,
שוקלת אתאיזם. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.