|
שעריי שמיים נסגרו בטריקה צורמת
הטיפות חדלו מלשטוף את פניי
השלולית בה עמדתי עד לפניי רגע קט
נספגת באדמה בוצית ובוכייה
מטה-מטה אני נמשכת אל תוך ביצה עיקשת
מבטי פונה אל ימין ואל שמאל
ענפים יפנו עורף אל תחינותיי
וזרועותיי יקצרו מלהשיגם
מעטה הבוץ העתיק שמכסה את עורי הקשיח
עם השנים הפך שחור ונוקשה
נפש רצוצה תחתיו
מסגירה תלאות של מלחמה |
|
|
"הילדים
מתעופפים,
כדורים כחולים
סגולים"
מעופפים בלי
כבד. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.