נכנס לכיכר
וכולם יודעים
לרגע מביטים
ואחר חוזרים
לשגרת הימים.

אתה יכול לשמוע
אותם, כולם
חושבים על אותו הדבר
ושותקים.

ואני עובר ביניהם
מנסה למצוא
רגש, רמז, תחושה
וכלום.
שותקים.

ואני רוצה לצרוח
עד אובדן חושים.
ושותק.


(בעקבות השיר "שיר אחרי הגשם" של יהודה פוליקר.
ניתן למצוא את מילות השיר בקישור
http://216.180.247.117/aman/yud/poliker/poliker12.htm
שאני מקווה שיחזיק מעמד)