|
נכנס לכיכר
וכולם יודעים
לרגע מביטים
ואחר חוזרים
לשגרת הימים.
אתה יכול לשמוע
אותם, כולם
חושבים על אותו הדבר
ושותקים.
ואני עובר ביניהם
מנסה למצוא
רגש, רמז, תחושה
וכלום.
שותקים.
ואני רוצה לצרוח
עד אובדן חושים.
ושותק.
(בעקבות השיר "שיר אחרי הגשם" של יהודה פוליקר.
ניתן למצוא את מילות השיר בקישור
http://216.180.247.117/aman/yud/poliker/poliker12.htm
שאני מקווה שיחזיק מעמד) |
|
|
סבתא, אל תגידי
שואה, זה לא
יפה.
קומיצה, רגעים
ספורים לפני
שנושל מהירושה. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.