איתן כספי / עזבו אותי |
שורף ומכווץ
את, את, את הלב
מכה באוויר
וצורח (מכל הלב)
בועט בשולחן
וצווח (מעמקי החזה)
אבל הכל בשקט
ללא איושה ורעש
כי הרי אסור,
אסור להפריע
- זו שעת נזילת החלב
שעת מות הכלב
עת הולדת הכאב
זהו.
זהו,
זה
הוא
דום
הלב.
(יום שישי, 22/6/1990, בחופשת "רגילה" לפני ההשלמה של קורס
הקצינים)
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|