|
ככל שמתקרב אותו יום
המתח בקרבי עולה
מרגיש פחד מוזר
ובלתי מוסבר
מכרסם בתוכי
מכרסם את ליבי
באיטיות נוראה
כמעין רטט
מרעיד ומפחיד
וכל ביס גורם לציפיות תופת
כמו הזמן שעובר במהירות מסחררת
מקרב ומרחיק בעת ובעונה אחת -
את הקץ
הולך ושוחק אותי בין גלגלי הזמן
וגורם לריסוק איטי ומפחיד
עד לנסיקה הסופית. |
|
|
בשואה, היו
יהודים שנטרו
טינה לתפיסה של
דאגה למחר,
וטענו כי יש
לנהוג לפי "אכול
ושתה כי מחר
נמות". ואכן, הם
אכלו ושתו
ולמחרת מתו.
אדולף |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.