|
אני מציירת על הדף ילד בוכה.
לילד יש עיניים בצבע תכלת עם הרבה נצנוצים שקוראים להם דמעות.
לילד יש חורים, באף בלשון בשפה. הילד חייב להוציא את הכאב
איכשהו.
לילד יש חולצה ישנה, קרועה מכל הצדדים ועליה סמל שכבר לא מסמל
כלום.
הילד מאד עצוב.
ואני מציירת על הדף ילד בוכה,
הילד מיואש ועייף
מסתכל עלי ומתחנן-
אני מציירת על דף ילד בוכה. |
|
|
יש כאלה, שבאמת
לא יודעים
דברים, כמו...
"כמה סלוגנים
אפשר לשלוח?"
והם שולחים
ת'שאלה בתור
סלוגנים ויוצאים
כלי-עולם בעלי
חוש הומור
מפותח.
-שפרירית, פלא
העולם השמיני
בניתוח
פסיכולוגי של
מצבם
הבלתי-נמנע-ומוסבר
של כותבי
הסלוגנים
המופלאים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.