אטול קורה מבין עיניי
ועוד אחת,
ועוד
אקשור בחוט מחשבותיי
הדק עד
למאוד
אמתח מפרש מעור שיניי
עת תורן
יעמוד
רפסודתי פה, לפניי
ספוגת הדר
והוד
ראשי כעת על יד מונח
גווי כפוף עמי
יושב חושב הוזה ונח
על סלע קיומי
בחוף אינסוף אני מביט
אל תוך עצמי, ממול
עוצר הזמן, לצד דוגית
על רצועת הגבול
אדמת שפיות בימיני
וים טירוף משמאל
בצד אחד רק חד-גוני
בצד שני - שאול
שואף
היקום אל תוכי
ממלא ריאותיי בתחושה מגונה
נושף
מכלה את כוחי
מרוקן כל-כולי עד טיפה אחרונה
שואף
אל חיים אחרים
נושף
הררי הרהורים
שואף
מתלבט
נושף
מתחבט
שואף
נושף
שואף
נושף
שואף -
מחליט מזדקף אוחז דוחף
מרטיט מצטנף מ נ
ת
ר, ונושף.
מבט אחרון אז, אל חוף אל-חזור,
רדוף רוחות רעות,
בסירה רעועה אלי ים מלתעות -
ים יזע ודמעות
שמיים ממעל סוגרים את דלתם
ענן שחור נצבע
נטול ביטחון ונטול ערבה,
"היי, האדס! אני בא!" |