קובי מולדבסקי / המוות כדרך חיים |
מעל השדה שדשאו רטוב
מתחת לים שגליו רכים
מימין לדמיון ומשמאל לחיים
זורם הנהר במדרון הזמן
כמו דם בעורקיו של עורב לבן
השב מדרכו שהרחק מכאן
אל מימיו הצלולים של המעיין
לקפוץ אל עין הסערה
לראות את האור בקצה המנהרה
לחוש את זרמי החיים
כשאותך במהירות הם זורקים ועוזבים
לבך הפועם נעצר
הנפש יוצאת מהגוף הנותר
שוכב ללא רוח חיים
עושה את דרכה דרך העננים
מבעד לעיני ההמון
מצד לעבדו מתאבל אדון
על קול הדממה ושנאה
ששומר בליבו
ניגש הסובל לחלון
בוחן עולמו במבט אחרון
פורש את כנפיו וקופץ
לפגוש את מותו
ליפול לשמיים רכים
לטוס מעל העננים
לחוות את שכרון החושים
מה עוד ישמע כה מדהים
לשתות את דמעת אלוהים
לפתוח ת'שער לעולם המתים
מתחת לצל הענק
המוות הוא כלי אחרון במשחק
לכבוד הפנס שכבה
לכבוד גשם שכבר מטפטף ובא
לכבוד הברק ולכבוד הרעם
לכבוד הכנפיים של הבנאדם
נוצות שדדלוס קשר
שוכבות על חלום שזמנו עבר
ומתפללות למלאך השר
שעומד בוהה, ממרומי ההר
ליפול לשמיים רכים
לטוס מעל העננים
לחוות את שכרון החושים
מה עוד ישמע כה מדהים
לשתות את דמעת אלוהים
לפתוח ת'שער לעולם המתים
מתחת לצל הענק
המוות הוא כלי אחרון במשחק
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|