ולאחר שקניתי את הג'יפ השתנו חיי. קודם הייתי סתם מתכנתת בחברה
סודית. הרי כולנו יודעים כבר הרבה זמן שיש איזה משהו שמגדיר את
מהלך הדברים, שעדיין לא עלינו עליו. איזושהיא תופעה שהמדע
עדיין לא הוציא אותה לאור. נו, טלפתיה, הילות, לחלום את העתיד,
מזל של מתחילים. כל הדברים האלו. אז אני באמת לא יודעת לגמרי
במה מדובר, אבל כנראה שמי שאחראי על החברה הזו, כנראה שלו יש
כבר רעיון די מוגדר. לכל הפחות. אני רק יודעת שהכל נובע
מסביבות הנשיות, ושההשפעה של בעלי הכוח אצלנו היא באמת חובקת
עולם. ממש שימוש בבובות עריצים שמוכתבים ע"י מניפולציות נשיות
שנמדדות בסוג של גלים (שאת מהותו אני לא יודעת) ושמחושב (על
ידי) ומכומת ע"י בעלי הרצון (שהבנתי מחלק מהמדענים שהוא בכלל
דטרמיניסטי) של מי שלא יהיה. לפעמים יש לי אפילו מחשבה טיפשית
שהחברה שייכת לאלוהים. ממש מטופש ומעלה חיוך גיחוך. תודו.
אז בכל אופן, אני באופן עקום מאוד מתאימה לחברה. אף פעם לא
הייתי מרוצה מעצמי או מהעולם. רציתי להיות יותר נמוכה כדי לא
להיתקל בדברים גבוהים. אפילו גמדה נכה כדי שיפתחו עלי סטיות.
ובאותו עניין של סטיות, גם רציתי להיות מאוד גבוהה ומלאה מה
שנקרא. ענקית ויקינגית כזאת בקיצור. שיימשכו אליי בעלי הסטייה
המתאימה. כמובן שאצלי הפנטזיות גם השתוללו בראש. לפעמים
פינטזתי על גובה בלבד וזאת סתם כדי לנער מעלי באופן אוטומטי את
כל הנמוכים התקועים בשכלם. גם הייתי קצת מנוכרת בנשיות שלי, כך
שמצד 1 אהבתי לזיין ומצד שני אהבתי לסנן. למרות שתמכתי במין
ואהבה חופשית עם כולם. אפילו חיות לפעמים, לאילו מכם שזה מהמם
אותם. או ילדים, קשישים או כל דבר אחר.
בכל אופן, משהו במשרד הרגיש חנוק. כבול. אבל משברי הכלכלה
וטלטלות העולם כמובן חלפו עלינו ביעף. חייתי בנוחות עם כל
מנעמי החיים, ואז החלטתי לקנות גם ג'יפ.
לקחתי לסיבוב את 1 המדענים ונסענו להתפרע.
זה שינה את חיי. עוד לא הבנתי/זכרתי/שכחתי למה, אבל כמו תמיד
If I knew, I'd tell u