אם יש משהו שאני שונא במיוחד, זה שירותים ציבוריים. אתה נכנס
אליהם בריצה, חייב, פשוט חייב, להשתין. כבר בכניסה אתה פותח את
המכנסיים וממש מעל האסלה אתה מקפל למטה את התחתונים ושולף את
הזין, שנפוח וכמעט מתפוצץ מרוב שאתה צריך. אתה כבר מתכנן
קדימה, איך בסוף אתה תנער אותו כמו שצריך, שלא יישארו טיפות
שירטיבו את המכנסיים.
ואז אתה מקבל את זה בפנים. ריח סמיך, מסריח של שתן. אתה מסתכל
למטה ורואה שהאסלה מלאה בשתן של מישהו אחר שהיה לפניך ולא
הוריד את המים. לפעמים צפה שם גם חתיכת חרא.
אתה מבין למה אני מתכוון? כאילו השתינו עליך. הריח כל כך אמיתי
וחזק שאתה יכול להרגיש אותו נוזל לך על הפנים. אבל אין ברירה
חייבים להמשיך להשתין. אתה משתין והשתן שלך מתערבב עם הקודם
וזה עוד יותר מסריח, ואתה עוד יותר מעוצבן. אתה מנסה לעצור את
הנשימה, אבל נזכרת מאוחר מדי ואין לך מספיק אויר בראות ואתה
חייב לנשום מחדש, ככה שהאוויר, שנכנס פנימה מסריח ועושה לך
בחילה. אז אתה נושם נשימות קצרות ומהירות. ואתה נשבע שאם אתה
תופס את הבן זונה שהשתין לפניך, אתה מכסח לו ת'צורה ודוחף לו
ת'ראש לתוך האסלה המלאה בשתן שלו ושלך.
אתה מסיים להשתין, רוכס את המכנסיים, ובורח החוצה. בכניסה אתה
כמעט נתקל במישהו שמחכה בתור אחריך. אתה לא מסתכל אל הפנים
שלו, ממלמל סליחה ומתרחק במהירות. כמה צעדים אחר כך, אתה נעצר
במקום, מהסס. גם אתה, בדיוק כמו זה שלפניך, שכחת להוריד את
המים. פאדיחה. אבל אז אתה משכנע את עצמך, שטוב שלא הורדת, כי
הידית של הניאגרה בטוח הייתה מלאה חיידקים. כמעט משוכנע
בצדקתך, אתה ממשיך ללכת ומנסה לשמור על ארשת אדישה, לא מרגיש
בזאת, אבל כתם גדול ורטוב של בושה מתיישב לך על המכנסיים באזור
המפשעה.
שוב שכחת לנער.