המראה מנופצת בחדר
היא שונאת להסתכל
האופי לא מספיק יותר
כמה היא היתה מוכנה לתת
רק כדי להיות יותר
תמכור את הגוף שלה בשקל
את הנשמה בשביל הזבל
שאתה
ואתה מכניס אותה פנימה
ללא דרך חזרה
את לא מתגעגעת לתמימות?
לא מתגעגעת לנשמה שהשארת
ברגע שנכנסת,
ברגע שרצחו אותך
עוד אבדה לעולם האמת
עוד ניצחון אחד של החברה,
איפה הרגש?
איפה ה צחוק?
איפה הזמן שיכולת לבכות?
והיא כבר לא זוכרת
את הילדה והנשמה
עכשיו היא בובה
שלך
לך תשחק עם הלב שהיה
בובה שלו
ואת יודעת
שאיבדת משהו
אבל נראה שטוב לך
עכשיו כבר כולם איתך
או שאולי זה רק בראש
את עדיין בודדה
בובה |
