|
כבר אין לאן לברוח
אני לכודה בלהבות
האש שבך בוערת סביבי
עוטפת אותי חזק
עוטפת עד מחנק
בובה שלך
אני על חוט
תמשוך פה וזה יכאב
תמשוך שם וזאת בדידות
אתה מכיר את כל החוטים
שיחקת לי בכולם
בהתחלה באושר
אבל גם הוא כבר נעלם
מה קרה שהשתנית
והתחלת רק להכאיב
אתה אומר שזאת עדיין אהבה
ואני לא יודעת איך להגיד לך
שהלב שלי כבר לא עובד
תן לי לצאת
תחתוך את החוטים
זה כבר הפך לסיוט
אתה עוד לוחש מילים של אהבה
אבל בי כבר אין כלום
לכודה בתוך האש שלך |
|
|
בגלל אנשים
כמוכם קרתה
השואה.
כשאני אומר
"השואה", אני
מתכוון שלא
מאשרים לי את
הסלוגן.
זוזו דמניוק
לסטרי, ממציתי
הרייכסטאג |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.