New Stage - Go To Main Page

נטע זר
/
סטנגה


די.
בואי נשחק סטנגה.
עכשיו היתה שתיקה פתחה זוג עיניים עגול, כחול עמוק בלי להוסיף
מילה.
ברושים, צמרותיה נעות באיטיות מדהימה, הרוח ממלכדת את הירק,
גבעה קטנה של עצב, היא פושטת תחתוניה בלי מילה ומביטה בי
יהלום. בואי נלך, אני אומר לה,
בואי ונלך.
נעליה מבריקות, גרבי כותנה ממולמלות, ברכיה משתפות פעולה, רק
מבטה איטי כמו צמרות הברוש
כישוף בלתי ניתן לאחיזה.
תרגיש. אמרה.
אחר כך שבה אל ידי, לקחה אותה אל בין רגליה ולחצה.
תרגיש
אתה מרגיש?
יש לי פנצ'ר
ואני גוססת.
איך אתה יכול לחשוב על סטנגה?



היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
בבמה מאז 22/4/01 18:01
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נטע זר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה