והיה כשיבוא האיש
שראשו כתם פז
וקווצותיו תלתלים שחורות,
בשלט מטאפיזי רחוק
חושי יזהוהו
לא יצטרך הוא לדפוק על דלתי
אני ולבי ערים כל העת
לקבלו.

אמנהו לציר הצירים
של כל ישותי
כליותי יהמו אליו שלווה ועצמותי
ישקשקו אליו תשוקה וכל שיערה תזעק
אליו טוהר ורוחי תנשב אליו
אמת ובטני תלחש אליו עדנה
ורחמי יפתח אליו אושר ילדות.

ובשעת צהריים במטבחנו הדל
הרצפה השחוקה תהיה לנו אפיריון
אני אתיישב על צירו
והוא יטע בי חמלה לסלוח
לכל אותם נוטרים שהבטיחו
זרעם לכרמי
ולא פיתח הסמדר
ולא הנצו הרימונים.