|
והיה כשיבוא האיש
שראשו כתם פז
וקווצותיו תלתלים שחורות,
בשלט מטאפיזי רחוק
חושי יזהוהו
לא יצטרך הוא לדפוק על דלתי
אני ולבי ערים כל העת
לקבלו.
אמנהו לציר הצירים
של כל ישותי
כליותי יהמו אליו שלווה ועצמותי
ישקשקו אליו תשוקה וכל שיערה תזעק
אליו טוהר ורוחי תנשב אליו
אמת ובטני תלחש אליו עדנה
ורחמי יפתח אליו אושר ילדות.
ובשעת צהריים במטבחנו הדל
הרצפה השחוקה תהיה לנו אפיריון
אני אתיישב על צירו
והוא יטע בי חמלה לסלוח
לכל אותם נוטרים שהבטיחו
זרעם לכרמי
ולא פיתח הסמדר
ולא הנצו הרימונים.
|
|
|
אם אני מזיין
בלילה, למה אני
צריך כובעון?
הרי אין שמש.
המלגזן הזועם
בשיחות של 4
בבוקר, לאחר
מספר טקילות
שהשתיקה יפה לו. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.