היה היה פעם אדם שגילה את כוח הרצון. אין הכוונה לכוח הרצון
במובן הרגיל אלא לכוח הרצון העילאי. בעזרת רצונו הוא יכל היה
לשנות את המציאות וליצור מציאות חדשה. זהו ההסבר שהוא נתן
כשנשאל על כך באחת מתכניות האירוח הרבות בהן השתתף. הסבר זה לא
עניין את ההמון כלל - מבחינתם הוא ידע לרפא חולים, להחיות
מתים, ליצור כסף וחפצים יש מאין וכן הלאה וכן הלאה. זמן קצר
לאחר שגילה את כשרון כוח הרצון הוא נרדף באשר הוא בכדי לתקן
ולשפר את חיי האנשים, להקל את הקושי של "חלשים" ממנו וחסרי
היכולת. שוב ושוב ניסה להסביר להם כי היכולת טמונה בכל אחד,
והדבר היחיד לו הם זקוקים הוא אמונה, אך ההמון לא התעניין
בדבריו ורצה רק שיעשה להם נסים, וימלא משאלותיהם. יום עמוס אחד
בו נתקל "הקוסם" בכמות גדולה מן הרגיל של מבקשי משאלות, החליט
כי זו אינה הדרך המתאימה לניהול "העניינים".
הוא הודיע להמון כי ימלא רק משאלה אחת לכולם, שתוחלט פה אחד
בידי כל המבקשים. המבקשים הפצירו בו שישנה את דעתו, הציעו לו
שוחד וטובות הנאה, איימו על חייו, אך ללא הועיל. התאסף ההמון
בעיר והקים וועדה מיוחדת לניסוח המשאלה כך שתרצה את כולם. ישבו
וחשבו, וחשבו וישבו עד שמצאו נוסח מתאים: "אנו מבקשים כי נחיה
לנצח, בבריאות מתמדת, ללא דאגות ובעיות, ללא רעב וצמא, ובאושר
מוחלט." הניסוח הועמד להצבעה וכבר באותו יום נבחר פה אחד
כניסוח הטוב ביותר המתקבל על הדעת. או אז מינה ההמון שליח
שייגש ל"קוסם" וייתן בידו את הבקשה.
בקבלו את בקשת ההמון, יצא ה"קוסם" אל מרפסתו ושלח הודעה לאסוף
את כל המבקשים אל מתחת למרפסתו בכדי שיוכל למלא את משאלתם. עוד
לפני תום היום ניצבו מולו כל המון המבקשים. "הקוסם" יצא אל
המרפסת והביט בהמון הרב.
"הבטוחים אתם במשאלתכם?" שאל את ההמון.
"בטוחים הננו!" השיב ההמון בהתלהבות.
"האם הנוסח מוסכם על כולם?" הקשה "הקוסם".
"מוסכם, מוסכם!" השיב ההמון בחוסר סבלנות.
"אם כך - כן תתמלא משאלתכם!" צעק "הקוסם" בקול עמוק.
רגע של דממה חלף ואחריו שקט מוחלט שרר ברחבה שמתחת למרפסתו של
"הקוסם". המון האדם נעלם מן הרחבה כאילו לא היה. דבר יחיד עמד
במרכז הרחבה בולט על רקע המרצפות האפורות.
ארגז חול.


אם לא הבנתם תקראו שוב. אם עדיין לא הבנתם אז תבקשו עזרה
ממישהו. וכן ארגז חול הוא אחד הדברים הכי מאושרים בעולם, אי
פעם דיברתם עם אחד ושאלתם איך הוא מרגיש? ובכן, האמינו לי, הם
מאוד מאושרים מטבעם. אם אתם לא מסכימים או שלא אהבתם את
הסיפור, צר לי, אבל זה היה הרעיון היחיד שעלה בראשי, אז כתבתי
אותו. תלונות, מאנות ושאר הדברים - תשמרו בלב או תספרו למישהו
אחר.