ישבתי במרפסת. חמש ומשהו בבוקר. תל אביב ישנה תחת רגליי,
מתחילה להתעורר. אני עם סיגריה ביד אחת, וכוס קפה שחור בשניה.
על הבטן מונחת מאפרה עמוסה, והרגליים נשענות על כורסא מכוסה
עיתונים של בוקר.
כבר הרבה זמן שלא ראיתי את השעה הזאת של היום.
הרדיו משתעל על הרצפה, מתחיל לצפצף חדשות. הרבה שטויות,
הרוגים, והפגזות בצפון, ואז: "באילת תנשב רוח צפונית. הים יהיה
נח." ואני חושבת שיש שם אדם, שקם קצת לפני, וחיכה לשמוע מה
קורה עם הים. משהו בחיו תלוי בגובה הגלים, או בכיוון הרוח.
ואני? במה אני תלויה?
בקפה של הבוקר,
מתקרר תחת היד.
בעיתון קצת צהוב,
מלכלך את הרגל.