"בית הלבנים"
קראו למקום בו הולבנו כבסים
אחד, אחד, הוכנסו לתוך המים הזכים
שופשפו בחום,
מעלה- מטה, מעלה- מטה
"בית הלבנים"
קראו למקום שבו טבלו
הידיים העדינות ביותר,
(או אולי נכון יותר לומר:
המוחות המבריקים ביותר)
את הבגדים המלוכלכים.
הנערות היו שרות בקול נעים,
לכסות איזו צווחה של גרב,
או של תחתונים.
מפעם לפעם, היתה אחת הנערות
צוחקת צחוק פעמונים.
וכך, היו מעבירות את הימים.
הלבנת כבסים.
מעלה-מטה, מעלה-מטה.
קירצוף אחר קירצוף-
שלא יהיו יותר כתמים. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.