יושב בפינה החשוכה,
שונא את עצמו שונא אותה,
הוא מערער על היום שבו הכל יגמר,
הוא מקווה שהיום הזה יבוא כמה שיותר מהר,
נמאס לו הוא יודע שכלום לא יציל אותו עכשיו...
הוא מסתכל על העולם חושב שהוא משהו מיוחד,
הוא חושב שהוא היחיד שעכשיו לבד,
כמה רדודים ושיטחיים אנשים הוא חושב,
חבל שאתה גם ככה, אבל אל תדאג גם אותך מישהו אוהב,
הוא ממשיך לערער , בעוד נשמעות דפיקות הלב הפועם,
מה רצית, צפית שהכל בשניה יעלם?!?!?
מה צפית לגעת בכוכבים?
שתדע לא כולם יכולים!
אתה רק מדבר על פילוסופיה ואהבה...
תזבל למישהו אחר במוח יה זונה...
איך גרמת לי להבין אותך לכאוב את כאבך
נמאס לי נמאס לי ממך!!! |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.