|
אני מדמיינת אותך שוכב בזרועותיה. היא בטח מלטפת את הפנים שלך,
מעבירה את היד על החזה שלך, מחזיקה לך את היד.
אולי אתם עומדים מחובקים, אתה מריח את שיער שלה, מנשק אותה,
נוגע בה.
אתם כנראה מאוהבים.
אותי כבר הספקת לשכוח. זה קל. אני יודעת שזה קל. אני יודעת
שהיא יפה יותר ממני גם בלי שראיתי אותה. אני יודעת משיחה אחת
שהיא גם חכמה ממני.
היא תדע להעריך אותך ולאהוב אותך כמו שמגיע לך. היא תאהב כל
סנטימטר מהגוף שלך וכל תכונה בך. אתם תצאו הרבה זמן ותהיו
מאושרים. אתה תדע שהפעם זכית בכל הקופה. אתה תאהב אותה כ"כ.
אולי פעם אתה תזכר בי באמצע איזה סיוט, ותשמח כ"כ שנפרדנו
ותבין עד כמה אתה יותר מאושר איתה. רק תתחרט שלא פגשת אותה
קודם. היית חוסך את הזמן איתי. |
|
|
אתה יכול להיות
יוצר מוערך שכל
יצירה שלו
מומלצת בבמה, עם
200 מנויים,
ולהיות שנה וחצי
ברשימת היצירות
האהודות, אבל
בסוף תמיד תחזור
לאיפה שהתחלת.
לכאן, לריבוע
הקטן והכתום
והמסריח הזה,
לכתוב סלוגנים
שתהיה בר מזל אם
מישהו בכלל יטרח
להעיף בהם מבט.
בלונדה בהלם
חוזרת לשורשיה
השחורים, ועכשיו
באמת. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.