מילים שיוצאות ואין איש שומע
הלב שלי צורח
הלב שלי פרפר כלוא
הדירה חונקת עליי
החופש נעלם
הוא אוזל מבין הידיים.

שעות של שקט,
על חתיכת עץ קטנה ודשא שלא כוסח
המכוניות בכביש המהיר ברחוב פרויד
עוברות במהירות
לא עוצרות לשנייה
ואז תאונה
תאונה בנפש.

מעשנת סיגריה שאחרי ההתפרצות
סיגריה שאחרי הצרחה
סיגריה שאחרי הבכי
סיגריה שאחרי
או אולי לפני
הפחד הבא.

לא מאושרת פה
ולא מאושרת שם
מקום לא ברור
החיבוק נשכח בין כל הבכי.

להתקדם...
כך כולם אומרים
החיים מחייבים
אין דרך אחרת
ואני מעשנת את הסיגריה שאחרי
או אולי לפני
הפחד הבא
הנפילה הבאה
העלייה הבאה
להתקדם...
פרפר כלוא.