ישבתי בבית, חיכיתי שאוהד ייתקשר, הבן זונה הזה עדיין לא
התקשר.
אני יושבת לי על הספה, נימרחת על כל הכריות, סיגריה אחת ביד
שכבר שכחתי שהדלקתי, יש בניין של אפר בראשה, מלא בקבוקי קולה
על הרצפה, לא היה בא לי לקנות פחיות, עם היד השניה אני משחקת
עם הפופיק שלי.
בטלויזיה יש מלא פרסומות לקרמים ואוהד עדיין לא התקשר, אני
יושבת ככה כבר שלוש שעות, ואף אחד לא חשב להתקשר אליי, אני גם
לא זזתי שלוש שעות, אפילו שמתחיל לי פיפי, אבל לא אנ'לא אקום,
עד שמישהו לא ייתקשר, אנ'לא קמה.


"דרינג, דרינג"    
"דרינג, דרינג"

ככה אני רואה את הזקנה עוברת בי, את השעמום, העצלות, אין לי כח
לקום להשתין אפילו אז לענות לטלפון.
גם כן?!