אני יושב לי באוטובוס וחושב
מי ישב פה לפני.
מפנה את מבטי, ומסתובב,
כי אולי הוא יושב מאחורי.

אולי זו הייתה אישה שמנה
עם המון סלים מהשוק,
או אולי, הייתה זו נערה מקסימה
שלחשוב עליה הייתי עסוק.

ואולי ישב פה זוג אוהבים
שאת הנוף מהחלון כלל לא ראה,
ורק המושבים יכולים
לספר לי מה קרה...

או אולי היה זה איש זקן,
שנזכר בימיי ילדות.
איך אז הכל היה אמיתי,
ממש ללא צביעות.

אבל עתה אפסיק לבזבז את זמני,
ואפסיק לחשוב ולעמול,
כי בכלל נראה לי שאני,
ישבתי כאן אתמול.