מטומטמת. זה מה שהוא אמר לה ביום הנישואין שלהם. באיזו זכות
היא מעיזה למתוח ביקורת על כל העולם, חוץ מעל עצמה? ואולי גם
לשכנה קשה?! אבל היא ידעה שהוא לא התכוון, היא ידעה שהוא באמת
באמת אוהב אותה ופשוט היה לו יום קשה.

הוא אף פעם לא התכוון למה שהוא אמר או עשה כשהוא היה עצבני. זו
הרי לא אשמתו שהבוס איים לפטר אותו, ושאבד לו הארנק,ושאיזה דוס
מסריח במרכז העיר התעלק עליו שיניח תפילין והוא הכניס לו
מכות.
זאת לא היתה אשמתו, הוא פשוט היה עצבני.

בסך הכל היה עצבני כשאשתו, אהובתו היחידה, דיברה על זה שהילדים
של השכנה כל היום מסתובבים בחוץ בזמן שאמא שלהם שוכבת בבית עם
כל הגברים בבניין. ולמה הוא הגיע מאוחר כל כך אתמול בלילה?
בסך הכל הוא הוריד לה כאפה, ועיקם לה את היד, אבל הוא לא
התכוון, הוא הרי אוהב אותה, פשוט היה לו יום קשה.

אז מה יהיה? זה בכל זאת יום הנישואין שלהם, ובסך הכל ירד קצת
דם ויש פנס קטן בעין ימין, שטויות, אז מנקים בצמר גפן, ושמים
קצת מייק-אפ שיסתיר את הפנס בעין, כי הרי בשביל מה המציאו את
המייק-אפ אם לא בשביל לכסות את העצבים של הבעל שבאמת, אבל
באמת, לא התכוון.

אז היא שיפצה את עצמה, והוא נכנס לעשות מקלחת בשביל להרגע, בכל
זאת עבר עליו יום קשה, וכשהם סיימו להתארגן הם יצאו למסעדה,
אותה מסעדה שאליה יצאו במשך כל 20 ימי הנישואין שלהם, ואחרי זה
הם הלכו לקולנוע, אל אותו הקולנוע שאליו הלכו במשך כל 20 ימי
הנישואין שלהם, מזל שאת הסרטים משנים, אחרת הם היו רואים את
אותו הסרט בפעם ה-20.

אבל זה ממילא לא שינה מה הם ראו, כי הוא היה עסוק בפופקורן,
והיא היתה בשירותים, עסוקה בלתקן את המייק-אפ שלה, שימשיך
לכסות את מה שהוא לא התכוון.

וכשהסתיים הסרט הם נסעו לבקר את הבת שלהם, שנולדה שנה לפני שהם
התחתנו, אבל לא בכוונה, פשוט הגומי נקרע, וזה לא היה משנה, כי
הוא אהב אותה, ורצה להתחתן איתה, אבל לקח לו כמעט שנתיים מאז
שהיא נכנסה להריון להציע לה נישואין, כי הוא לא היה מוכן
למחויבות עדיין, היא צריכה להבין שהוא צעיר, וזה לא קל פתאום
להכנס למסגרת של נישואין, ועוד עם ילד, והיא צריכה לחשוב גם
עליו, ולא להיות כל כך אנוכית.

וכשהם הגיעו לבית של הבת שלהם, שעזבה את הקן החמים שהם בנו
לילדיהם עוד לפני הצבא, היא לא ענתה להם, והוא פלט קללה עסיסית
ובעט בדלת, והבת שלהם הסתכלה מהעינית במבט שחודר דרך שכבת
המייק-אפ וראתה שהוא שוב לא התכוון.

וכשהם סוף סוף התייאשו והלכו, הבת שלהם התקשרה למשטרה ודיווחה
בפעם המי-יודע-כמה על זה שהוא מרביץ לאשתו ולילדים שלהם, אבל
המשטרה לא התייחסה, כי אי אפשר להאשים מפרנס שעבר עליו יום
קשה, ומה המשטרה קשורה לזה בכלל, שילכו לרבנות ויעשו שלום
בית.

וכשהם לא הלכו לרבנות הוא תקע לה סכין בלב מול הילד בן החמש
שלהם, אבל הוא באמת לא התכוון, פשוט הבוס פיטר אותו, ושוב אבד
לו הארנק, ועוד פעם אותו דוס במרכז העיר, ולמה היא שותקת,
ושתראה מה היא עושה על הרצפה עם כל הדם שלה, ושתקום להביא
סמרטוט לנקות את זה, ושהילד שלהם יפסיק לבכות, אחרת גם הוא
יחטוף אחד בלב.

אבל למרות הכל הוא אהב אותה. באמת באמת.
פשוט היה לו יום קשה, ולמה היא אף פעם לא חושבת עליו, תמיד היא
כל כך אנוכית.