אני לא זוכרת את הפנים שלו כ"כ טוב, לא ראיתי אותו מאז כיתה
ו'. אני רק זוכרת שבפעם האחרונה שנפגשנו הוא לא נפרד ממצלמת
הוידאו הביתית שהביא איתו, ואני הרגשתי לא בנוח לידו, לא ידעתי
מה להגיד, איך להתנהג. רציתי שירצה אותי. אני עדיין רוצה. אני
פשוט פוחדת לעשות משהו, והוא גר בארץ אחרת... הוא כבר לומד
באוניברסיטה ואני רק בכיתה י'. רציתי שירצה אותי. אני עדיין
רוצה. איך זה אמור להצליח ביננו? אין לי מושג. הוא רוצה אותי
גם? הוא בכלל חושב עלי? הוא זוכר איך אני נראית?
קיבלתי "סימנים" לכך שזה " אמור להיות" כמו שאומרים, אבל אם
רוצים שמשהו יקרה צריך להתאמץ בשביל זה. אי אפשר להשאיר הכל
ליד הגורל. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.