ללכת לישון עם השיר שאני אוהבת,
להתעורר עם השיר שאני אוהבת,
ובין לבין, מתעניינת בחיי היומיום,
רוצה להתלהב, מבטלת את ההתלהבות,
מחצינה אדישות, שונאת את ההתנהגות.

אני מנסה לשכוח,
אני לא יכולה,
אתה לא נותן
לי.

אני מגיעה לשלב
בו אני מרגישה מנצחת
אתה מופיע
ואני שוב
נופלת.

אני מפחדת,
אני מפחדת שאני אתמכר לחיבוקים,
והם לא יהיו שם תמיד,
כשאזדקק להם, באותו רגע.

אני מפחדת,
מפחדת מאנשים. בני אדם.
האלימות גוברת.
קל יותר לבכות מאשר לצחוק.
עדיף טרגדיה על קומדיה.

אני מפחדת,
מפחדת לטעות. מפחדת לחזור על הטעות.
מפחדת ללמוד. מפחדת מדברים חדשים.
מפחדת מנטישה, מפחדת להתרגל.




אהה... ו... העצבות מוסרת דש.